אנימה: הנסיכה קאגויה

לאחרונה ראיתי בפסטיבל הסרטים בחיפה עיבוד מקסים ל"סיפור על חוטב הבמבוק" בשם "הנסיכה קאגויה". הסיפור על הנסיכה קאגויה (הזוהרת) הוא אחד העתיקים והמעניינים בהיסטוריה של הספרות היפנית, ותקציר שלו אפשר למצוא בבלוג של אירית ויינברג.

הסרט הוא עוד הפקה מושקעת ועתירת תקציב של סטודיו ג'יבלי, המזוהה במיוחד עם סרטי האנימציה של הבמאי האהוב היאו מיאזאקי (הרוח עולה, המסע המופלא). הבמאי של "הנסיכה קאגויה" - איסאו טקהאטה - חתום גם הוא על יצירות מופת המזוהות עם הז'אנר: "קבר הגחליליות" קורע הלב ו"פומפוקו" המשעשע. גם ב"נסיכה קאגויה", כמו בסרטים המוקדמים יותר ניכרת חיבתו של טקהאטה לדמויות צעירות של ילדים, שאת תנועותיהם - לפעמים עדינות ולפעמים מסורבלות - הוא מעתיק בחן לדמויות המצוירות. ועוד מאפיין של יצירותיו של טקהאטה - הכירות לעומק עם ההיסטוריה של הציור היפני. סציינות רבות בסרט, במיוחד אלו המתארות את החיים בעיר הבירה קיוטו - מבוססות על סציינות השאולות ממגילות מצויירות יפניות עתיקות.

כתבתי שטקהאטה ניכר בהנפשה נוגעת ללב של דמויות ילדים קטנים, אולם למעשה גם הסרט הזה, כמו גם סרטים רבים אחרים של סטודיו ג'יבלי עוסקים ב"נסיכה" - שם קוד בתרבות העכשוית לנערה המשלבת יופי ורצון חזק ועצמאי. אלא שבניגוד לנסיכות של דיסני, הנסיכות של ג'יבלי הן יצורים פראיים בהרבה - הן כח טבע בלתי נשלט, שחושף את השקריות של התרבות הסובבת אותן. מבחינה זו הסרטים של ג'יבלי נאמנים לנאראטיב של סיפורי עם היפנים קדומים המתארים אף הם נשים שהיו בגלגולן הקודם יצירי יער.

הסרט "הנסיכה קאגויה" מתחיל בציטוט של הסיפור היפני בשפתו העתיקה, "היה היה פעם חוטב במבוק" אשר מצא ביער אצבעונית. בטריילר של הסרט ניתן לראות את הנסיכה בארמון - יפיפיה הדורה - כאשר היא כבר עייפה מתפקידה כנסיכה ומנסה לברוח ממנו. שכן, הטבע האמיתי על פי הסרט הוא הטבע הפראי שמחוץ לארמון - הנופים הפתוחים והשדות, עונות השנה המתחלפות לאיתן, "העשב, הפרחים, וחיות הבר" כפי שחוזר פזמון שיר הנושא של הסרט.

בהרצאה על הסרט, אני מסבירה את הסיפור העתיק ואת יסודותיו באופן ששופך אור על הבחירות שעשה הבמאי הנוכחי. כיצד העיבוד העכשוי מבטא את המתח הקיים בתרבות היפנית העכשוית בין העירוניות לכפריות, ואיך האופן בו מגדלים נשים צעירות - מכניס אותן למתח בלתי אפשרי בין הצורך להיות בובות חמודות לבין טבען האמיתי. עוד אני מסבירה על עיר הבירה העתיקה, קיוטו, החיים בארמון בתקופת הייאן (1185-794) - התקופה בה מתרחשת עלילת הסרט, לעומת החיים והמנהגים בכפרים היפנים, שנותרו במידת מה עד היום לפחות כסמל. אני מסבירה גם על הציורים העתיקים שהשפיעו על עיצוב הסטורי-בורדס של הסרט, וכיצד היכרות עם האמנות העתיקה מאפשרת לפענח את הסציינה הסוגרת באופן מפתיע את הסיפור.